מחלה של גוף מחלה של נפש

חולה ולא חולה. 

 (כל הפרטים האישיים של המקרה שונו) 

רגליים שלי לא הולכות. אני לא יכולה ללכת.  רגליים שלי שבורות. הרופאים החליטו לכרות שתי רגליים. אני חולה קשה מאוד ואין כל סיכוי שמתי שהו אלך. זה פחות או יותר התוכן של זעקות לעזרה של אישה צעירה שעברה תקיפה, שבר בשוק שמזמן טופל והבריא לחלוטין. רגליים שלה תקינות מבחינה תפקודית. יש צלקת. לכולנו יש צלקות. 

אישה הולכת ברחוב של עיר צרפתית גדולה. שלג. חורף. היא הולכת לבד. ההליכה הזאת יכולה להראות למישהו מוזרה. כל חמש מטר - עצירה. רגליים לא הולכות. אין לי רגליים. מצב עצוב למדי אישה צעירה.  הקהילה בעירה קטנה "מחממת אותה". כולם תומכים. בבית כנסת כל אחת מחברותיה ישר מתחילה לברר פרטים רפואיים. איך לעזור. כולם רוצים לעזור.

פייסבוק. מלא חברים וחברות. רגליים לא זזות. כולם מחזקים. בואי לישראל, כאן יש רפואה טובה! נאסוף לך כסף! תחזיקי מעמד! לכל פוסט מיואש - עשרות ריגושונים, תמיכה, כולם מחזיקים אצבעות, כולם מתפללים.

אני צריכה עזרה! תעזרו לי!  ואז מסתבר שהרגליים בסדר. בליווי חברה או אמה היא הולכת ללא כל בעיה. היא יכולה לרוץ. חרדה.

זה לא שהיא לא פנתה לטיפול. בוודאי היא פנתה. כל שבוע היא פונה למטפל אחר. פסיכולוגים, רופאים. למפגש שני היא לא מגיעה. אולי יש מישהו יותר טוב. בוודאי יש מישהו שיעזור. אבל זה לא קורה.