התמכרות - לחיות באמצע הר געש.

להיות מכור - זה "מקצוע" עצבני, מיוחד במינו.  לא ראיתי בחיי הרבה מכורים רגועים. יותרה מזו, אחת מהבעיות הגדולות לאחר גמילה מוצלחת היא שהחיים חוזרים להיות "רגילים" ואפילו מעט אפרוריים ...מהר נשכח הסבל הנורא, הרס החיים ושממה רגשית של שימוש בחומרים או בהתנהגויות המאבדות שליטה. מכור שהיה על סף תהום, בשתף של הרס עצמי חווה אקסטרים מרתק ו"אחרי גמילה" נחווה כיבש.  

מצב זה נובע מהנפש, מהפסיכולוגיה של אדם המתמכר וגם מהמצב המיוחד של המוח לאחר שהוא התמכר.  רוב המכורים אימפולסיביים.  התמכרות הופכת אותם  גם לאובססיביים בתחומי חיים שונים, כמובן במיוחד בתחום של התמכרות עצמה. האימפולסיביות - זה לא בחירה או חוסר חינוך. דוגמה מובהקת לאימפולסיביות המשקפת הפרעה מולדת במשק המטווחים במוח היא ADHD (תסמונת היפראקטיביות וחוסר ריכוז). מחלה זו היא גורם סיכון מובהק להתמכרויות, תאונות ולפעמים גם לפשיעה - "החיים הסוערים". 

גם ללא התמכרות בפועל ADHD מזכיר "התמכרות מולדת" גם מבחינת הביטוי הרגשי וגם מבחינת "מה קורה במוח" - מחסור יחסי בחומר דופמין  שמופרש כהורמון של התלהבות וריכוז. בחוסר דופמין גם הילדים הסובלים מהיפראקטיביות וגם המכורים, מפרישים חומרים מעוררים אחרים הגורמים לתזזיתיות, חוסר שקט ואימפולסיביות. התמכרות גורמת לכך שלמוח כהר לא מספיקות רמות הדופמין הרגילות והוא "נדלק" רק מהמינונים של דופמין בדם שרק החומרים או ההתנהגויות  המיוחדות יכולים לספק. מתפתחת סבילות כשבשביל לקבל את אותה ההשפעה החיובית המצופה המכור צריך יותר ויותר סם שמשפיע פחות ופחות.

שימוש פעיל בסמים ובהתנהגויות ממכרות כמו צפייה בסרטים ה"טובים במיוחד", משחקי זכיה וכו' גורם לאדם הסובל מתסמונת היפראקטיביות להיות עוד יותר היפראקטיבי.  דוגמה לכך - ילדי ADHD שהחוסר ריכוז שלהם והאימפולסיביות מחמירים מאוד אחרי צפייה ממושכת בטלוויזיה ומחשב. אנחנו כהורים מתפעלים מה "סביבון" שלנו - איך הוא יושב מרותק למסך אך תראו אותו כשצריך לקום מהטלוויזיה - ההתנהגות חוזרת להיות היפראקטיבית עוד יותר מהרגיל.

כסיכום למאמר קצר זה אומר כמה מסכנות:

1- התמכרות זה לא בחירה אלא מצב שנוצר במוח בהשפעה של חומר ממכר והרקע הגנטי והסביבתי

2- שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות כולל טלוויזיה ומחשב לא עוזרים אלא מחמירים את האימפולסיביות אצל אדם הסובל מהיפראקטיביות וגם אצל אחד שלא סובל.