"כשאני אחליט - אני אפסיק!"

כולנו אוהבים את הביטוי הזה:"כשאני אחליט/אגיד לעצמי - אז אני אפסיק!"    זה הוא הפזמון הידוע של כל אדם מכור.  אמירה זו בדרך כלל כנה. האדם באמת מאמין במה שהוא אומר למרות הוכחות ברורות על חוסר שליטה. אחרי שהוא אומר את זה, הוא בדרך כלל ממשיך לעשן.   האמת היא שעישון אצל אדם המכור לסיגריות אינו תלוי בהחלטה ובכוח הרצון.  כוח הרצון הוא חלק מה"מודע" והוא הופקד על הפעולות המתוכננות.  ההתמכרות שייכת לחלק האחר של הנפש שהוא פחות מודע, יותר אימפולסיבי ואינו נשלט על ידי "החלטות" (רק לתווך קצר בלבד) אלא על ידי דברים אחרים.  המכור אינו מחליט, הסיגריה עושה את זה בשבילו. הוא יכול "להגיד" כל בוקר שהוא לא יעשן, אך זה לא בהכרח יביא לשינוי.   השינוי מתרחש כשמשהו קורה ב"תת- מודע", באוטומטי, ב"לב של המוח".  אז במקום אמירות סרק בסגנון: "אני אגיד או אחליט!"... הוא אומר:  "אני לא רוצה לעשן!".    פורים שמח לכולם.       ד"ר  בילצ'ינסקי.