הרפיית גומלין

סוף סוף קבלתי שם לתרגיל של התמודדות עם כאב גב עליון שאני עושה מידי פעם לעצמי. התחלקתי בסוד עם קרובי והם גם מצאו בו תועלת. כעת בהשתלמות כאב שאני עושה נודע השם של התרגיל הזה: Reciprocal relaxation. בתרגום שלי לעברית - הרפיית גומלין. 

איך לעשות הרפיית גומלין בגב עליון?

אם כואב לך בצד מסוים שלגב עליון תכווץ מעט את השרירים בצד הנגדי. אפשר לשלב עם זה סוגסטיה עצמית להרפיה בצד הכואב אך כסוגסטיה ולא כמעשה מכוון. סוגסטיה - כוונה לכך שאתה לא בודק תוצאות רק מתכוון לתוצאה הרצויה אך לא מפעיל כוח רצון ישיר להרפיה.  עיקר תשומת לב צריך להיות לצד שלא כואב - יש לחדד את התחישה של אותו צד, קצת לקבץ את השרירים (בלי להגזים). 

התרגיל בנוי על עיקרון במערכת השלד ששרירים נגדיים עובדים בצורה נגדית: כשצד אחד מתכווץ - צד נגדי מתרפה. זה יותר בולט בגפיים: כשמופעל שריר מכופף - השריר הנגדי המיישר נרפה ולהפך. בגב עיקרון זה בין שמאל לימין עובד פחות אך בכל זאת עושה עבודה מספקת כדי לרפא כאב שבא בדרך כלל מהתכווצות שרירים הסמוכים לעמוד השדרה.

עצם הסכת דעת מהמקום הכאוב גם תורמת לעניין. הסכת המודעות מהכאב פותחת אפשרות להפעלת הלא מודע לריפוי כשתתכוון שהצד הכואב יבריא בלי לחשוב על זה במפורש. 

כאבי בטן, פרקינסון

כאב בטן אצל אדם עם פרקינסון מתקדם

אדם גדול, גבוה, מבוגר וחולה מאוד.

הוא חולה במחלת פרקינסון בשלב מתקדם. בשלב זה המניעים הכימיים-חשמליים שיוצרים את נס התנועה האנושית, נתקעים אישם בסבך הנירונים. האדם הגדול נתקע. הוא בקושי מדבר. אך אל לטעות - מחשבתו צלולה. 

בבטן שלו - קטטר שמזרים לקיבה נוזל צהבהב דואודופה. זה- טיפול מתקדם נגד פרקינסון. הטיפול הזה יכול להניע את המנוע השבור של הגוף. בדרך כלל תנועה מכוונת דורשת הפרשה באיזורים מסוימים במוח של חומר התענוג והריכוז- דופמין. אצל חולי פרקינסון מערכת הפרשת דופמין נהרסת. 

האדם הגדול הגבוה וחולה במחלת פרקינסון מגיע למרפאה ומתלונן על כאבי בטן. הוא אכל אתמול הרבה והיום קצת אין לו חום וקשה להבין אותו בגלל שדיבורו מחוק. כששואלים, איפה כואב? הוא לא מצביע באצבע אלא בכל כף ידו הרחבה. 

כאבי בטן זה "שחור או לבן": מסוכן מאוד או לא מסוכן ועובר לבד. מה האינדיקציה שלי בהחלטה? 

בדרך כלל זה בדיקה גופנית - מישוש הבטן. איך אתיחס לבטן של אדם שבקושי מתקשר ושרירי הגוף שלו מכווצים בגלל הפרקינסון? 

בשביל לקבל החלטה, צריך להיות רגיש מאוד להבאת פנים. במקרה הזה הפנים דיברו כאב. כאב אמתי, חזק ומרשים. זה הכל. כל הסיפורים מסביב: מתי אכל, אם יש בחילות אם יש חום, - הכל לא כל כך חשוב. חשוב רק מידת הכאב שמשתקפת בהבעת פנים בזמן הבדיקה.  במיון נמצא שיש לו דלקת כיס מרה חריפה הדורשת ניקוז מיידי. 

כאבים בכל הגוף

כאבים בכל הגוף. 

כאבים בכל הגוף - תלונה נפוצה למדי. כאבים בכל הגוף פוקדים בעיקר נשים צעירות או סביב גיל מעבר אך גם יכולות 

לבוא בכל גיל ומגדר.

בדרך כלל כאבים בכל הגוף  - סיבה לפניה לרופאים רבים: רופאי משפחה, גסטרו, אורתופדים, ראומטולוגים, מומחים כל בכאב (שהם מרדימים) ונירולוגים. פחות פונים לפסיכיאטרים ופסיכולווגים. עם כאב בכל הגוף לעתים נופלים קרבן לכוהני  רפואה משלימה. יש מהם שנותנים לפחות אופציה מסוימת לטיפול. יש גם שרלאטנים (הרוב). 

כאבים בכל הגוף מתחלקים למחלות מוגדרות - תסמונות כאב ידועות ולמצבים ללא אבחנה ברורה. 

המחלה הכי נפוצה  - פיברומיאלגיה. אבחון של פיברומיאלגיה נעשה על ידי בדיקת רגישות בנקודות מסוימות בגוף לעומת נקודות אחרות שלא כאובות ולא רגישות.  סיבה למצב זה לא ידועה. הטיפול דומה לטיפול בנוירופטיות (פגיעה בעצבים היקפיים) : אלטרולט, ליריקה וכו. 

יש תסמונת ידועה של כאב המופיע במקום חבלה (לא בהכרח חזקה) ומלווה בהפרעה בתפקוד של מערכת עצבים במקום  

הפגיעה - הזעה מקומית, שינויי צבע וחום. תסמונת זו נקראת  תסמונת כאב אזורי מורכב CRPS. 

תסמונת כאב כרוני יכולה להתפתח עקב שימוש ממושך בתרופות נרקוטיות נגד כאב. במקרה הזה עוזרת גמילה מהתרופות 

האלה.

מחלות מערכתיות כגון אי ספיקת לב, סוכרת, הפרעה הורמונלית אחרת (בתפקוד בלוטת התריס, בלוטות יותרת הכליה, היפופיזה וכו') יכולים לגרום לכאב בכל הגוף. 

כאב בכל הגוף יכול להופיע בשל נוירופטיה בשל טיפול כימותרפי בסרטן או מסרטן עצמו.

סיבות יותר שכיחות וקצת יותר שפירות לכאב בכל הגוף יכולות להיות: הפרעות שינה או שינה מעטה מידי, דיכאון, סומטיזציה (מצב פסיכולוגי בו הפציאנט מתקשה לזהות לחץ וחרדה. המוח שלו מתרגם כאב נפשי ככאב גופני וכך הוא מרגיש

קדחת ים תיכונית וענבים

אנחנו חיים באזור עם שכיחות גבוהה של קדחת ים תיכונית. מחלה זו נגרמת על ידי מספר מוטציות שונות ופוגעת בבני עדות המזרח. 

למרות השכיחות הגבוהה של קדחת ים תיכונית (FMF), בדרך כלל המחלה הזאת לא גורמת לנחות קשה. תדירות ההתקפים לא גבוהה, במיוחד כשלוקחים בצורה מודרת את הקולכיצין. תרופה זו מונעת פגיעה משנית על ידי קדחת ים תיכונית בכליות ומפחיתה תדירות ההתקפים. כ- 10% מהסובלים מ-FMF אינם מגיבים לקולכיצין. האם ניתן לעזור לאנשים כאלה. 

אחד מהפציאנטים שלי סובל מקדחת ים תיכונית מהסוג העקשני. הוא לא היה מגיב לטיפול במנות המקסימליות של קולכיצין. האדם היה מאבד עבודה ונודד ממקום למקום עבודה אחר. באף מקום עבודה לא היו יכולים להחזיק אותו כי רוב הימים הוא היה בחופשת מחלה. כ FMF לא היה עושה לו הנחות. לפחות 4 ימים בשבוע האדם היה מנוטרל עם משכחי כאבים במיטה. 

קדחת ים תיכונית וענבים

איך לעזור לאדם עם FMF שלא מגיב לתרופות? פעם אחד בשיחה שאלתי אותו, מתי בשבוע ההתקפים יותר שכיחים? התשובה הייתה: "אחרי שבת תמיד בא התקף". בספרות המדעית לא ידוע על השפעת השבת להתקפי קדחת ים תיכונית. המלצתי לו להינזר מיין ומענבים. ממש כמו אצל נזיר - לא לגעת בכל מוצר שמכיל ענבים. 

התוצאה הייתה מדהימה ומובהקת. ההתקפים פסקו. האדם כמעט הבריא. עקומת חופשות מחלה התרסקה ונפלה מ 4-5 ימי חופשת מחלה לשבוע ל-4-5 לשנה. זה הרגיש כמו נס! ירידה בתחלואה אחרי הינזרות מענבים הייתה כה דרסטית שאי אפשר היה לייחס אותה למשהו אחר. 

אנחנו יודעים שקדחת ים תיכונית - זה שם גג למחלות שונות. אינני יודע אם בכל המוטציות התוצאה היא בלימת ההתקפים. אני מקןוה. פציאנט אחר עם FMF שגרמה לו לדלקת בשריר הלב בינתיים קיבל הנחיות להינזר. נראה, מה תהיה תוצאה. 

מחלה של גוף מחלה של נפש

חולה ולא חולה. 

 (כל הפרטים האישיים של המקרה שונו) 

רגליים שלי לא הולכות. אני לא יכולה ללכת.  רגליים שלי שבורות. הרופאים החליטו לכרות שתי רגליים. אני חולה קשה מאוד ואין כל סיכוי שמתי שהו אלך. זה פחות או יותר התוכן של זעקות לעזרה של אישה צעירה שעברה תקיפה, שבר בשוק שמזמן טופל והבריא לחלוטין. רגליים שלה תקינות מבחינה תפקודית. יש צלקת. לכולנו יש צלקות. 

אישה הולכת ברחוב של עיר צרפתית גדולה. שלג. חורף. היא הולכת לבד. ההליכה הזאת יכולה להראות למישהו מוזרה. כל חמש מטר - עצירה. רגליים לא הולכות. אין לי רגליים. מצב עצוב למדי אישה צעירה.  הקהילה בעירה קטנה "מחממת אותה". כולם תומכים. בבית כנסת כל אחת מחברותיה ישר מתחילה לברר פרטים רפואיים. איך לעזור. כולם רוצים לעזור.

פייסבוק. מלא חברים וחברות. רגליים לא זזות. כולם מחזקים. בואי לישראל, כאן יש רפואה טובה! נאסוף לך כסף! תחזיקי מעמד! לכל פוסט מיואש - עשרות ריגושונים, תמיכה, כולם מחזיקים אצבעות, כולם מתפללים.

אני צריכה עזרה! תעזרו לי!  ואז מסתבר שהרגליים בסדר. בליווי חברה או אמה היא הולכת ללא כל בעיה. היא יכולה לרוץ. חרדה.

זה לא שהיא לא פנתה לטיפול. בוודאי היא פנתה. כל שבוע היא פונה למטפל אחר. פסיכולוגים, רופאים. למפגש שני היא לא מגיעה. אולי יש מישהו יותר טוב. בוודאי יש מישהו שיעזור. אבל זה לא קורה.

התמכרות או התמכרות?

התמכרות זה מחלה מערכתית שפוגעת באדם ברבדים שונים. מצד אחת התמכרות זה משהו שונה בכל פעם, מצד שני רב מצבי התמכרות כוללות חוסר שליטה בהתנהגות מזיקה לגוף ונפש. 

יש התמכרות פיזית, עם תסמיני גמילה אחרי הפחתת השימוש ויש התמכרות פסיכולוגית כשאדם צורך סם באובססיה מטורפת בלי להרגיש סבל גופני בהעדרו. 

כאן אני רוצה להדגיש את ההבדל בין התמכרות לחומר ספציפי לבין התמכרות בכלל כמחלת אישיות. המכור יכול להפסיק שימוש אך להישאר מכור בנפש. בדרך כלל במצבים כאלה הוא חוזר לשימוש פעיל או מוצא לעצמו התמכרות אחרת. 

התמכרות לסיגריה, אלכוהול או משחק בכסף זה שינוי בתהליכים כימיים - חשמליים במוח. זה פריצה של מנגנון חיזוק חיובי. התמכרות בכלל בכלל זה חרדה מחוסר שליטה והאובססיה לשליטה מידית, חוסר סובלנות. מה שנותן אשליה של שליטה כזאת הם רק התמכרויות. חיפוש השליטה מחמיר במצבי קושי. התמכרות בנפש זה מצב שאדם כשקשה לו מנסה לפטור את הקושי לבד (עם הסם) ולא פונה לעזרה של אדם אחר, אלוהים או קבוצה. 

התמכרות זה בדידות ובדידות זה התמכרות. יכול להיות שהאדם המודרני בודד מבדורות הקודמים ומכור מבדורות הקודמים. יש לו יותר מידי "דברים טובים" שמחליפים את החיים המגוונים, יצירה וחברה. כשקשה לו, הוא לא "מדבר על זה" אלא סוגר את הדלת. שם הוא "בשליטה מוחלת", מנוע מהסיכונים מאנשים, מהמטפלים. בכוך הבדידות הוא פותח בקבוק, מעשן סיגריה, מדליק טלוויזיה או בולע כדור. 

האובססיה לשליטה ואי לקיחת סיכון של תקשרת  עם חבר או מטפל, גורמת למוח להגזים ברצינות של הבעיות, להחמיר סובייקטיבית את הסבל ועוד יותר לברוח מהעזרה.  השלב הראשון בהחלמה מחוסר שליטה הוא לוותר על השליטה. היוצא מהתמכרות "יוצא מהחדר" ובמקום לשתות מרים טלפון למטפל, ל"ספונסור" (כך נקרה אצל "מכורים אנונימיים" מכור נקי שמתנדב לעזור למכור אחר) או פונה לאלוהים.

אני אוכלת עוגיות!

הפסדתי עבודה טובה רק בגלל העוגיות!

 הפסקתי לעבוד במקום שהייתי בגלל שבכל בוקר שמו בשולחן עוגיות ובורקסים ולא יכולתי להתאפק!!! לא יכולתי לעצור את עצמי אכלתי לכל העובדים את כל המגש עוגיות ובורקסים!!! למה זה קרה לי? למה? נשבעת שבבוקר יש לי החלטה לאכול בריא ולא לגעת בבצקים ובעוגיות ששמים בעבודה אני לוקחת איתי ירקות פרות יוגורט בישול . ואז כשאני מגיעה לעבודה קורה אסון אני לוקחת בלי שליטה עוגיות על הבוקר לפחות 30 עוגיות ועוגות ובורקסים. יש שם 100 עובדים במקום מביאים בבוקר שם מלא עוגות! ובצהריים שמים שם בשולחן 200 פיתות עם שוקולד וחומוס ואני לוקחת 10 פיתות עם חומוס ושוקולד בכל יום! אני מרגישה רע רע כל יום יש לי צרבת ואני אוכלת בכוח עד שאני מתפוצצת אני מרגישה שהלב שלי קורס. אני לא עומדת בזה יותר!!! כמה כבר אפשר לסבול? זה לא נגמר אין לזה סוף כל יום אותו דבר אני בהחלטה של לאכול בריא ולא לגעת לא לגעת בעוגיות אבל כשאני רואה בשולחן עוגיות אז אני זוללת בלי הכרה. אחר כך מתחרטת ורוצה למות. מה אני אעשה? בבקשה תבין שזה לא בשליטתי!